אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים ככלי להשגת מצויינות אישית ומקצועית - חלק א'
"אם הכח המניע של האינטליגנציה במאה ה 20 היה ה- IQ
הרי שעל סמך הראיות המתגבשות, במאה ה- 21 יהיה זה ה- EQ (אינטליגנציה רגשית)
וצורות אחרות של אינטליגנציה מעשית ויצירתית".
(Cooper & Sawaf) 

יותר ויותר ארגונים בעולם מבינים כיום את המשמעות העיסקית של פיתוח האינטליגנציה הרגשית של עובדיהם. אם בעבר סברו שהמשאב האנושי הוא הדבר החשוב ביותר בכל ארגון, הרי שכעת עולה הטענה שעל-מנת להצטיין, המשאב האנושי המתאים הוא הדבר החשוב באמת.

חברות רבות מציעות לעובדיהן סדנאות שמטרתן לשפר מרכיבים מסויימים של האינטליגנציה הרגשית שלהם, בעקבות כך להגביר את האפקטיביות הארגונית ועימה, את רווחי הארגון. לדוגמא: American Express, HP, Motorola, L'Oreal, Johnson & Johnson.

 

למרות זאת, רוב התבחינים המקובלים לניבוי יכולת ההצלחה של עובד
(כגון, רזומה, המלצות חמות, בחינת מנת המשכל ומיומנויות טכניות)
אינם קשורים לאינטליגנציה רגשית.

כבר לפני יותר משלושים שנה, חוקרים שעסקו בנושא אפקטיביות בארגונים הביעו דאגה לנוכח העובדה שהתבחינים המקובלים אינם מסוגלים לנבא באיזו מידה יצליח אדם בתפקיד מסויים או עד כמה יצליח בחיים. אחד מחוקרים בולטים אלו, פרופסור מק'קללנד מאוניברסיטת הרווארד, סבר שהיכולת לנבא הצלחה על ידי הישגים אקדמיים, מיומנויות טכניות ורזומה מרשים, היא רק 20%.

ב- 1973, פירסם מק'קללנד מאמר מהפכני בשם "בחינת כשירות ולא אינטליגנציה". מאמר שיצר, ללא ספק, גישה חדשה בהערכת עובדים מצטיינים. מק'קללנד טען שאם ארגון רוצה לשכור או לקדם את האדם הטוב ביותר לתפקיד מסוים, כגון תפקיד ניהולי, עליו להתעלם מן התבחינים המקובלים.

במקום זאת, מציע מק'קללנד לגייס עובדים על-פי קבוצה של מיומנויות וכשירויות המבחינות בין עובד ממוצע לעובד מצטיין. מק'קללנד מציין בקבוצה זו, בין היתר, אמפתיה, יכולת ליזום ומשמעת עצמית - שלושתם מהווים השתקפות של אינטליגנציה רגשית.

לטענתו, המיומנויות והכשירויות הללו הן אלו המביאות חלק מן העובדים להצלחה רבה יותר יחסית לחבריהם בעבודה, והמבדילות למעשה בין עובדים המתפקדים בצורה מעולה לבין אחרים, בעלי תיפקוד בינוני. על מנת לממש קריטריונים אלו בתהליכי גיוס עובדים, יש לבחון תחילה את העובדים שכבר הצטיינו בתפקיד ולהשוות אותם באופן שיטתי עם אלו שביצועיהם היו ממוצעים בלבד.


המושג אינטליגנציה רגשית הובא לתודעת הציבור הרחב, על-ידי דניאל גולמן בספרו "אינטליגנציה רגשית". הספר עורר גל של תגובות, הן בעולם המחקר והן בעולם המעשה והפך את הנושא למרכזי ובעל חשיבות. כותרתו של הספר הנשמעת לאחדים כמושג והיפוכו - אינטליגנציה ורגש - עוררה סקרנות רבה. רבים יטענו ש"כדי להצליח בעולם העסקים אסור לערב רגשות עם עסקים". למעשה ההפך הוא הנכון - יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך ששימוש ברגשות נחוץ ביותר על מנת לזהות בעיות, הזדמנויות ולקבל החלטות נכונות טובות יותר.

בהתייחסו ליכולת הקוגניטיבית ולמיומנויות הטכניות טוען גולמן שבנוסף לכך שאלו אינן יכולות לנבא הצלחה בעבודה, התרומה שלהן היא מינורית ואף זניחה. הוא מוסיף ואומר, שככל שעולים בסולם הארגוני (וככל שהעבודה דורשת מורכבות רבה יותר מבחינה קוגניטיבית), כך מקומה של האינטליגנציה הרגשית מרכזי יותר.

מדוע כדאי לכל מנהל לדעת יותר על אינטליגנציה רגשית?
  • עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה תורמים לארגון בעשרות אחוזים יותר מעמיתיהם בעלי אינטליגנציה רגשית ממוצעת.
  • מבחני אינטליגנציה רגשית מסוגלים לנבא הצלחה בעבודה יותר ממבחני IQ, מיומנויות טכניות וניסיון קודם. אצל מנהלים, אינטליגנציה רגשית מסבירה עד 85% מן ההצלחה.
  • חברות שפיתחו מרכיבים מסויימים של אינטליגנציה רגשית אצל עובדיהן העלו את הרווחיות בצורה ניכרת.
  • בניתוח הסיבות לאיבוד לקוחות נמצא ש 70% מהן נגרמות מליקויים הקשורים באינטליגנציה הרגשית.
  • ניתן לפתח אינטליגנציה רגשית באופן משמעותי.

יהיה זה אבסורד, כמובן, לטעון ש- IQ ומיומנויות טכניות אינם רלוונטיים להצלחה. הם רלוונטיים מאוד, אך רק כ"כישורי סף". אין בהם די כדי להבטיח התקדמות בארגון. כדי להפוך ל"כוכבים" ולהגיע לעמדות מפתח יש צורך ביותר מזה.

טעון זה מתחזק אם נזכור שבתי ספר למנהל עסקים, הנדסה, רפואה או משפטים מציבים רף כניסה, IQ גבוה, המוביל לכך שרוב בוגריהם, דומים ברמת המיומנויות הטכניות שלהם וביכולותיהם המנטליות. זו בדיוק הסיבה לכך שאלמנטים אלה מאבדים מכוחם ואינם מבחינים עוד בין מצויינים ובינוניים. לעומת זאת, מאחר והאינטליגנציה הרגשית אינה נבחנת בבתי-ספר אלה, הרי שרמת האינטליגנציה הרגשית של המתקבלים והבוגרים מגוונת מאוד.

לכן, האינטליגנציה הרגשית הופכת לגורם שיקבע מי מן הבוגרים הללו יצליח יותר בהמשך דרכו. במילים אחרות, ה- IQ יקבע לאיזה סוג של לימודים יכול אדם מסויים להתקבל וללמוד. האינטליגנציה הרגשית שלו תקבע באיזו מידה הוא יצליח להפוך ל"כוכב" בתחומו.

אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מאופיינים במודעות עצמית גבוהה. הם מודעים לנקודות החוזק והתורפה שלהם, מציבים לעצמם יעדים מאתגרים ומשיגים אותם, מנהלים מערכות יחסים טובות, קוראים את המציאות באופן מדוייק ומגיבים בהתאם. היכולת שלהם לעבוד בצורה אפקטיבית תחת לחץ טובה. הם אופטימיים ושמחים.


חלק ב' יעסוק בשאלות - מה היא אינטליגנציה רגשית והאם ניתן למדוד אותה? כיצד יכול ארגון להשתמש בתוצאות הערכה ומדידה של אינטליגנציה רגשית? ולמה אינטליגנציה רגשית חשובה במיוחד בעסקים כיום?

המשך לחלק ב' ←